שלב ראשון: הפרדת הקולות הכשרים מהקולות הפסוליםבספירת הקולות מחשבים אך ורק את פתקי ההצבעה שנמצאו קולות כשרים קולות כשרים קולות שנספרים בספירה הסופית בתום יום הבחירות, ונלקחים בחשבון, היות ואין בהם כל פסול או בעיה. קולות אלו הם הקולות שישפיעו על תוצאות הבחירות.: סך קולות המצביעים פחות קולות פסולים קולות פסולים קולות שאינם נספרים בספירת הקולות הסופית, היות ונמצא בהם פגם או בעיה כלשהי (שני פתקים במעטפה, פתק שמקושקש עליו בכתב יד ועוד). קולות אלו לא ישפיעו על תוצאות הבחירות..
שלב שני: קביעת אחוז החסימהחוק הבחירות לכנסת קובע את אחוז החסימה אחוז החסימה במשטר דמוקרטי כל מפלגה זכאית להשתתף בבחירות. אולם, ריבוי של מפלגות קטנות עלול לפגוע בתפקוד השלטון. לכן, חוקקה הכנסת חוק לפיו רשימה חייבת לקבל אחוז מסוים של הקולות על מנת להיבחר. אחוז זה נקרא אחוז החסימה. בעבר נקבע אחוז החסימה על 1%, אחר-כך הוא עלה ל- 1.5% ולאחרונה, בכנסת ה-16, בעקבות ריבוי מפלגות וקושי בהרכבת הממשלה, עלה אחוז החסימה ל-2%. , שעומד כיום על 2% מכלל הקולות הכשרים.
מפלגה שלא קיבלה לפחות 2% ממספר הקולות לא עברה את אחוז החסימה, ואף אחד מהמועמדים שלה לא יוכל להיכנס לכנסת. קולות המצביעים לרשימה שלא עברה את אחוז החסימה הולכים לאיבוד, ומפחיתים אותם מהמספר הכללי של הקולות הכשרים.לדוגמה:הצביעו: 4,000,000 אזרחיםקולות פסולים: 30,000קולות כשרים: 3,970,000אחוז החסימה: 2% מתוך 3,970,000 = 79,400 קולות
כל מפלגה זקוקה ל-79,400 קולות, כדי לקבל את המושב הראשון שלה בכנסת.שלב שלישי: חישוב המנדטיםועדת הבחירות המרכזית קובעת כמה מושבים בכנסת או כמה מנדטים מנדטים ייפוי כוח, סמכות הניתנת לאדם או לגוף על ידי מישהו אחר, לפעול בשמו, בעיקר בתחום הפוליטי. המפלגות בארץ מקבלות מנדט מהציבור לפעול בשמן. תקבל כל רשימה שעברה את אחוז החסימה. מודד קולות כללי למושב - כדי לחשב כמה מנדטים תקבל כל רשימה, מחלקים את מספר הקולות הכשרים של הבוחרים ב-120, כמספר המושבים בכנסת. מודד הקולות משתנה מכנסת לכנסת. כל מפלגה מקבלת את מספר המנדטים השלמים שמעניקים לה הקולות שבהם זכתה חלקי המודד.לדוגמה:הצביעו: 4,000,000 אזרחיםקולות פסולים: 100,000קולות כשרים: 3,900,000קולות המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה: 300,000יתרת הקולות הכשרים: 3,600,000המודד: 3,600,000 חלקי 120 (מושבים בכנסת) = 30,000
חלוקת הקולות העודפיםבתום תהליך חישוב המנדטים נותרים מנדטים שלא הוקצו ולכל מפלגה יש עודפי קולות. אלה מחולקים על פי שיטת באדר-עופר שיטת באדר-עופר שיטת באדר-עופר היא שיטה לחלוקת הקולות העודפים לרשימות עם מספר הבוחרים הגבוה ביותר למושב. החוק שמעניק עדיפות למפלגות הגדולות נקרא על שם שני חברי הכנסת שיזמו אותו ב- 1965, יוחנן באדר מגח"ל (גוש חרות ליברלים) ואברהם עופר ממפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל). בסופו של תהליך חלוקת המנדטים בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה נותרים מנדטים שלא חולקו וכן עודפי קולות. על פי שיטת באדר-עופר, הרשימה שקיבלה את המודד הגדול ביותר, היא שתזכה במנדט הנוסף. שיטת באדר-עופר ידועה בעולם כשיטת דה-הונדט, על שם המתמטיקאי והמשפטן הבלגי, ויקטור דה-הונדט, שהגה אותה בסוף המאה ה-19. בנוסף לישראל, השיטה נהוגה גם בספרד, תורכיה, צ'ילה, פולין ופינלנד., הקרוי על שמם של שני חברי הכנסת שיזמו אותו ב- 1965 יוחנן בדר מגח"ל ואברהם עופר ממפא"י. על פי החוק, לאחר חלוקת המנדטים, הרשימה שקיבלה את המודד הגדול ביותר תזכה במנדט נוסף. אם לשתי רשימות או יותר יש מודדי רשימה שווים, ועדת הבחירות המרכזית תכריע מי מהן תזכה במנדט הנוסף. בסוף תהליך זה מתפרסמות תוצאות הבחירות ומתבצעת חלוקת המנדטים הסופית בין כל הרשימות.
שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היה בבחירות לכנסת הראשונה, והוא עמד על 86.9%.שיעור ההצבעה הנמוך ביותר היה בבחירות לכנסת ה-16, והוא עמד על 68%.
ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת את תוצאות הבחירות תוך 14 יום מהמועד שבו התקיימו הבחירות.
מי יכול לערער על תוצאות הבחירות? חבר בוועדת הבחירות המרכזית או בוועדת הבחירות האזורית כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת רשימת מועמדים שהשתתפה בבחירות מועמד ברשימת מועמדים שהשתתפה בבחירות היועץ המשפטי לממשלה ערעור על תוצאות הבחירותניתן לערער על תוצאות הבחירות בפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 14 יום מיום פרסום התוצאות. ניתן לערער גם על החלטת בית המשפט המחוזי בפנייה לבית המשפט העליון.
הנימוקים לערעור על התוצאות יכולים להיות: קולות לא כשרים: זיוף קולות, הצבעות כפולות אי-דיוקים בספירת הקולות הכשרים חלוקת מנדטים שלא כחוק
הבחירות לכנסת ה-17 התקיימו ב-28 למרץ, 2006, כ"ח באדר התשס"ו. בבחירות לכנסת ה-17 הצביעו 3,186,889 אזרחים אבל 49,684 קולות נפסלו, כלומר סה"כ נספרו 3,137,205 קולות כשרים קולות כשרים קולות שנספרים בספירה הסופית בתום יום הבחירות, ונלקחים בחשבון, היות ואין בהם כל פסול או בעיה. קולות אלו הם הקולות שישפיעו על תוצאות הבחירות..
תוצאות הבחירותסך הכל נכנסו לכנסת (עברו את אחוז החסימה אחוז החסימה במשטר דמוקרטי כל מפלגה זכאית להשתתף בבחירות. אולם, ריבוי של מפלגות קטנות עלול לפגוע בתפקוד השלטון. לכן, חוקקה הכנסת חוק לפיו רשימה חייבת לקבל אחוז מסוים של הקולות על מנת להיבחר. אחוז זה נקרא אחוז החסימה. בעבר נקבע אחוז החסימה על 1%, אחר-כך הוא עלה ל- 1.5% ולאחרונה, בכנסת ה-16, בעקבות ריבוי מפלגות וקושי בהרכבת הממשלה, עלה אחוז החסימה ל-2%. ) 12 מפלגות. חלוקת המנדטים הסופית בין המפלגות שנכנסו לכנסת היא:קדימה: 29 מנדטיםהעבודה: 19 מנדטיםש"ס: 12 מנדטיםליכוד: 12 מנדטיםישראל ביתנו: 11 מנדטיםאיחוד לאומי - מפד"ל: 9 מנדטיםגיל (הגמלאים): 7 מנדטיםיהדות התורה: 6 מנדטיםמרצ: 5 מנדטיםרע"מ-תע"ל: 4 מנדטיםבל"ד: 3 מנדטיםחד"ש: 3 מנדטים
מספר עובדות מעניינות לגבי הבחירות לכנסת ה-17 דווקא המפלגה המובילה, שזכתה ב-29 מנדטים - מפלגת קדימה, היא מפלגה חדשה שהתמודדה בפעם הראשונה בבחירות אלה. מפלגת הליכוד ירדה משמעותית בבחירות לכנסת ה-17, וקיבלה 12 מנדטים לעומת 38 בבחירות לכנסת ה-16. מפלגת גיל של הגמלאים, גם היא מפלגה שקמה לקראת בחירות אלה, הייתה ההפתעה הגדולה בבחירות כאשר הצליחה להשיג 7 מנדטים, בניגוד לכל תחזית.
