שיטת הבחירות בישראל, כפי שנקבע בחוק-יסוד הכנסת חוק-יסוד הכנסת חוק יסוד הכנסת הוא אחד משלושה חוקים עיקריים עליהם מושתתת שיטת הבחירות בישראל: חוק יסוד הכנסת - 1958 חוק הבחירות לכנסת - 1969 וחוק המפלגות – 1992.חוק יסוד הכנסת מגדיר את העקרונות הכלליים המנחים את הכנסת ואת פעילותה. החוק מגדיר את מהות הכנסת (בית הנבחרים של המדינה), הרכב הכנסת (120 חברים), שיטת הבחירות (כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות), הזכות לבחור ולהיבחר, מועד הבחירות, יום הבחירות, סדרי העבודה של חברי הכנסת והוועדות השונות, ומידע נוסף הקשור בנוהלי העבודה של הכנסת., היא כללית, ארצית, ישירה, שווה, חשאית ויחסית. מה זה אומר?בחירות כלליות: לכל אזרח, מעל גיל 18, יש זכות לבחור לכנסת, בלי הבדלי דת, מעמד, עדה, השכלה או כל גורם אחר. כמו כן, לכל אזרח, מעל גיל 21, הזכות להיבחר לכנסת, ללא כל הבדל.בחירות ארציות: מדינת ישראל היא אזור בחירה אחד, והבחירות נערכות בכל הארץ באותו הזמן.בחירות שוות: לכל האזרחים קול שווה, ללא כל הבדל.בחירות ישירות: הציבור בוחר באופן ישיר את הנציגים שלו בכנסת.בחירות חשאיות: ההצבעה בקלפיות היא חשאית – הבוחר נכנס לבד לתא מיוחד, בוחר את הפתק המתאים לו, מכניס אותו למעטפה סגורה ואטומה ומשלשל את המעטפה לקלפי, כך שאף-אחד לא יכול לדעת מה הוא בחר.בחירות יחסיות: המפלגות זוכות לייצוג בכנסת בהתאם לתוצאות הבחירות של המצביעים בכל הארץ. לדוגמא: מפלגה שקיבלה 20% קולות כשרים קולות כשרים קולות שנספרים בספירה הסופית בתום יום הבחירות, ונלקחים בחשבון, היות ואין בהם כל פסול או בעיה. קולות אלו הם הקולות שישפיעו על תוצאות הבחירות. של מצביעים, תקבל 20% מהמנדטים בכנסת. מפלגה זכאית להיכנס לכנסת בתנאי שעברה את אחוז החסימה אחוז החסימה במשטר דמוקרטי כל מפלגה זכאית להשתתף בבחירות. אולם, ריבוי של מפלגות קטנות עלול לפגוע בתפקוד השלטון. לכן, חוקקה הכנסת חוק לפיו רשימה חייבת לקבל אחוז מסוים של הקולות על מנת להיבחר. אחוז זה נקרא אחוז החסימה. בעבר נקבע אחוז החסימה על 1%, אחר-כך הוא עלה ל- 1.5% ולאחרונה, בכנסת ה-16, בעקבות ריבוי מפלגות וקושי בהרכבת הממשלה, עלה אחוז החסימה ל-2%. - 2% מכלל הקולות הכשרים.
אדם הפוגע בעיקרון החשאיות של הבחירות צפוי למאסר של עד חמש שנים או לתשלום קנס, לפי החלטת בית המשפט.
מדינת ישראל "ירשה" את שיטת הבחירות היחסית מהמערכת הפוליטית של תקופת המנדט. שיטת הבחירות היחסית גרמה לריבוי מפלגות וההצדקה לכך הייתה בזמנו שבתקופה של שינויים גדולים ומהירים בהרכב האוכלוסייה בעקבות העלייה, חשוב שיהיה ייצוג מרבי לקבוצות ולדעות שונות בעם.
השיטה האזורית-רובית: המדינה מחולקת לאזורי בחירה לפי מספר המקומות בפרלמנט פרלמנט המושג פרלמנט מגיע מהמילה הצרפתית "parler" שפירושה "לדבר". זהו מוסד שלטוני המיוצג על ידי נציגים נבחרים של המדינה. הפרלמנט נחשב לאחד הסממנים המובהקים של הדמוקרטיה, אך הוא עשוי להתקיים במשטרים שונים. לפרלמנט סמכויות רבות והוא יכול להחליט ברוב הנושאים המרכזיים של המדינה. . המועמד שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר, הוא המועמד שייבחר. שיטה זו נהוגה, לדוגמה, באנגליה.השיטה המעורבת: חצי מהמועמדים נבחרים לפי שיטת הבחירות האזורית-רובית שיטת הבחירות האזורית-רובית המדינה מחולקת לאזורי בחירה לפי מספר המקומות בפרלמנט. המועמד שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר, הוא המועמד שייבחר. שיטה זו נהוגה, לדוגמה, באנגליה., וחצי לפי רשימה ארצית. שיטה זו נהוגה, לדוגמה, בגרמניה. השיטה היחסית: שיטה דמוקרטית ביותר, בה החלוקה של המקומות בכנסת היא בהתאם לתוצאות הבחירות. שיטה זו נהוגה בישראל.
